פסק-דין בתיק ת"א 11297-07

1.         לפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע, יליד 4.1.1981, בעקבות אירוע נפילה במהלך משחק אימון כדורסל, שהתקיים במרכז תרבות נוער וספורט כרמיאל (להלן "המתנ"ס"), המבוטח על ידי הנתבעת.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 10.2.05, בעת ניתור לסל, נתקלה רגלו של התובע בפרקט שהיה רעוע ובעל הפרשי גבהים, והוא נפל בחוזקה על הפרקט. כתוצאה מנפילתו הפתאומית, נתקל בו שחקן אחר אשר רץ בסמוך לו, ונפל בחזקה עליו.

3.         יום לאחר האירוע, פנה התובע לקופת חולים ושם אובחן כסובל מחבלה סיבובית בברך ימין, וביום 8.3.2005 הוא עבר ארטרוסוקפיה שבמהלכה הודגם קרע מלא של הרצועה הצולבת הקדמית. ביום 4.9.2005 אושפז התובע למשך חמישה ימים שבמהלכם עבר ניתוח לשחזור הרצועה על ידי שתל מהגיד הפטלרי וקיבוע על ידי שני ברגים, ולאחר השחרור הופנה לטיפולי פיזיותרפיה. 

4.         העדויות

מטעם התובע העידו התובע, וכן ה"ה איתי קורן ורונן הלפרין אשר השתתפו במשחק  ביום האירוע.

מטעם הנתבעת העידו מר שמעון (זיגי) ליפמן עובד במתנ"ס,  ומר אלעד רנדליך שהינו אחד ממקימי קבוצת "הליגה העירונית למקומות עבודה".

5.         דיון

השאלה הראשונה המתעוררת היא, האם הוכיח התובע את נסיבות התרחשות האירוע כפי שנטענו על ידו?

בשאלה זו אקדים ואומר כי התשובה הינה חיובית, ולהלן נימוקיי:

עדותו של התובע בדבר נסיבות התרחשות האירוע, זכתה לתיאור מפורט ומשכנע, והתאפיינה בעקביות וקוהרנטיות והיתה אמינה בעיניי. בעדותו חזר התובע ואמר כי במהלך התפרצות לסל נתקלה רגלו בפרקט שהיה גבוה יותר משטח הפנים כדבריו, ועקב כך הוא סובב את הברך ונפל (ראה עדותו בעמ' 18 ש' 29-8). חיזוק לגרסתו הנ"ל ניתן היה למצוא בעדויותיהם של שני העדים, ה"ה קורן והלפרין, אשר השתתפו יחד עם התובע במשחק הכדורסל ביום האירוע, ושעדויותיהם אף הן היו מהימנות ולא נסתרו בחקירתם הנגדית (ראה עדות מר קורן בעמ' 10 ש' 17-30 שבה אמר כי האירוע אירע כאשר התובע היה במהלך ריצה ונתקל בחריץ, ועדות מר הלפרין עמ' 14 ש' 22-28).

6.         הנתבעת טענה כי לא ניתן לייחס לעדויותיהם של העדים הנ"ל כל משקל משמעותי בהיותם בעלי אינטרס לעזור לתובע. אולם לא שוכנעתי בטענה זו. הוכח כי המדובר באנשים שהשתתפו עם התובע במשחקי כדורסל בעבר, וכי לא מתקיימים בינם לבין התובע קשרי חברות. בנוסף, בטרם שמיעת העדויות ביקש אחד העדים הנ"ל, מר הלפרין, לתקן את תצהיר עדות ראשית שלו על ידי מחיקת המשפט שבו נאמר "לפתע הבחנתי כי רגלו הימנית של התובע נתפסה בבליטה שהיתה בין פסי הפרקט של האולם", שכן לדבריו, הוא לא יכול היה להבחין בהתרחשות הזו מזווית הראיה שבה היה נתון. למותר לציין כי התנהגות זו משמיטה את הבסיס מתחת לטענת הנתבעת בדבר "המניע" העומד מאחורי עדותם של העדים הנ"ל.

7.         הנתבעת הצביעה על סתירות בעדויות התביעה, אולם לא שוכנעתי כי מדובר בסתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין ו/או שיש בהן כדי לפגוע במידת האמון שניתן היה לייחס לעדויות הנ"ל. כך למשל, לגבי מקום הנפילה, לא שוכנעתי בטענת הנתבעת בדבר קיום סתירות מהותיות בעניין מיקום הנפילה, שכן הן התובע והן העד מטעמו מר קורן הצביעו, כל אחד בנפרד, על אותו מקום שבו נפל התובע, עת הוצגו בפניהם תמונות זהות (נ/1 ונספח א/1 לתצהיר התובע ת/7). גם העד מר הלפרין העיד כי התמונה שצורפה כנספח א/1 לתצהיר התובע, משקפת את המקום הקרוב ביותר למקום שבו נפל התובע.

8.         לשם ביסוס כפירתה להתרחשות האירוע, ניסתה הנתבעת להיבנות מחוסר ההתאמה הלכאורית שעלתה מעדויות התביעה הן בשאלה האם הנפילה אירעה במהלך ניתור לסל או בזמן הריצה לעבר הסל, והן באשר לנסיבות ההיתקלות עם שחקן אחר, אולם לא שוכנעתי כי המדובר באי התאמות היורדות לשורשו של עניין, הגם שיוזכר כי עסקינן באירוע שהתרחש בשנת 2005, ולא מן הנמנע כי אי ההתאמות הנ"ל מקורן בזמן הרב שחלף מאז האירוע. אוסיף עוד כי גם אם התגלו סתירות כאלה ואחרות בעניין אופן היתקלותו של התובע בשחקן אחר, הרי מהעדויות הוכח כי הנפילה לא אירעה עקב היתקלות זו, וכי ההיתקלות התרחשה, אם בכלל, לאחר הנפילה.

9.         להסרת כל אחריות מעליה, טענה הנתבעת כי הפגיעה הנטענת על ידי התובע בתביעה דנן מקורה בנפילות אחרות. אולם גם טענה זו לא הוכחה על ידי הנתבעת. ממה נפשך?

א.    הטענה כי התובע נפגע במשחק שהתקיים באולם בראודה לפני האירוע נשוא התביעה, התבססה על עדותו היחידה של עד ההגנה מר אלעד רינדליך שלא זכתה לשום סיוע, הגם שהיא נסתרה על ידי עדותם של שני עדי התביעה.

ב.     כגרסה חלופית, טענה הנתבעת כי הפגיעה בברכו של התובע מקורה במשחק שהתקיים ביום 28.2.05 בהיכל רבין. לחיזוק עמדתה הנ"ל היא הפנתה למסמך רפואי מיום 1.3.05 שבו נרשם "אתמול בזמן משחק כדורסל נפל ונחבל בברך ימני מאז כאבים, נפיחות" (נ/4). עוד הפנתה למסמכים רפואיים, שחלקם צורף לראשונה לסיכומיה, שכללו בין היתר מכתב הפנייה דחוף של ד"ר קירשנר מיום 3.3.05 לביצוע אורטרוסקופיה,  ומכתב הזימון לניתוח מיום 6.3.05.

שקלתי בכובד ראש את טענתה הנ"ל של הנתבעת לאור חשיבותה, אולם לאחר בחינה מדוקדקת, לא עלה בידי לקבלה מהנימוקים שיפורטו להלן:

תחילה, לא הוכח במישור העובדתי, ובמידה הנדרשת בהליך זה, כי הפגיעה המדוברת אירעה במהלך אותו משחק. שנית, התובע הגיש תיעוד רפואי התומך בגרסתו בדבר הפגיעה בברך בעקבות האירוע נשוא התביעה שאירע כאמור ביום 10.2.05, ובהקשר זה הנני מפנה לאישור רפואי מיום 11.2.05 ולסיכום ביקור בקופת חולים מיום 14.2.05 אשר צורפו כנספחים לתיק המוצגים מטעם הנתבעת (ראה נ/7). שלישית, באישור הרפואי מיום 1.3.05 נכתב כי סיבת הביקור היא "מחלה" ולא "תאונה", ובאישור המחלה בגין אותו ביקור צוין כי מדובר בממצא ישן (ראה נספח יב/1 לתצהיר התובע ת/ 7), דבר המחזק את גרסת התובע בדב קיום הפגיעה מאז יום 10.2.05. 

10.        בניסיון נוסף לערער את מהימנות עדותו של התובע, טענה הנתבעת כי הפגיעה הקשה בברך אינה מתיישבת עם פנייתו של התובע לקבלת טיפול רפואי רק למחרת יום האירוע ולא באופן מיידי. אולם טענה זו הינה בתחום הרפואה והיא לא הוכחה במישור זה, מה גם שהתובע העיד כי האירוע התרחש בשעות הערב, ומשכך, נבצר ממנו לפנות לקופת חולים באופן מיידי, ועדותו הנ"ל לא נסתרה.